מהי חרדה ?

 

ניתן להגדיר חרדה כמכלול המחשבות, התחושות והרגשות שאנו חווים במצבים בהם אנו חשים מאויימים מפני סכנה בה אנו עלולים להתקל בעתיד (זאת, בניגוד לפחד אשר הינו תגובה רגשית לסכנה ממשית). במרבית המקרים, חרדה תתבטא בהופעה של לפחות שניים מן התסמינים הבאים:

​

1. עיסוק חזרתי ומתמשך בסכנה המתקרבת - לדוגמא: מחשבות אובססיביות על האפשרות שהמטוס בו אנו טסים יתרסק או העלאה חוזרת בדמיון של סיטואציה בה אנו ננשכים על ידי כלב בדרכנו חזרה מן העבודה.

2. חוויה של עוררות גופנית - לדוגמא: דופק מואץ, קוצר נשימה, תחושת מחנק, תחושה של "פרפרים בבטן", הזעה מוגברת, תחושה של רעד ושל שליטה פחותה בגפיים (כאילו עומדים ליפול או לשמוט דבר מה מהיד).

3. הצפה של תחושות פחד, אימה ו/או חוסר אונים ביחס לסכנה המתקרבת. 

 

החרדה הינה תגובה טבעית ונורמאלית אשר משמשת את בני האדם, עוד מימי קדם, לצרכים הישרדותיים. היא מאפשרת לנו לאתר איום אפשרי, להפנות אליו את תשומת ליבנו ולהכין אותנו להתמודד עמו באחת מ-3 דרכים - תקיפה, בריחה או קפיאה במקום. אמנם, לעתים קורה, אם מסיבות מולדות ואם כתוצאה מהתנסות טראומטית או קיומם של תכנים רגשיים לא-מעובדים, שאנשים מפתחים תגובת חרדה גם כלפי סיטואציות אשר רוב האנשים חווים כנייטרליות או בטוחות יחסית. 

​

לדוגמא: עבור רוב האנשים שימוש במעלית נחשב לפעולה יומיומית שגרתית. יתכן כי שימוש במעלית ישנה או קטנה במיוחד עשוי לעורר בחלקנו תחושת מחנק או חוסר נוחות מסוימת וכי עצירה פתאומית של מעלית עשויה לעורר בנו באופן רגעי תסמינים שונים של חרדה. אולם, עבור אנשים הסובלים מחרדת מעליות (או 'פוביית מעליות') עצם המחשבה על האפשרות להשתמש במעלית עשויה להיות כה מבעיתה כך שיתקשה להירדם בלילה שלפני ביקור צפוי בבניין עם מעלית או יעדיף לעלות ברגל 20 קומות ביום קיץ מאשר לשאת תחושות אלו. הדבר נובע מכך שבאותו הרגע האדם המתמודד עם חרדה חש כי האפשרות שהסכנה ממנה הוא חרד תתממש (לדוגמא: אי יכולת להמלט במקרה של התקף לב) נחווית כממשית וסבירה יותר מכל אפשרות חלופית (לדוגמא: הגעה ליעד בשלום).

 

הפרעות חרדה נפוצות: 1 2

​

ישנם סוגים שונים של 'הפרעות חרדה' הנבדלים ביניהם הן במוקד החרדה והן באופן בו זו באה לידי ביטוי, ביניהם: 

 

1. פוביה - חרדה המוגבלת למצב מסוים, המלווה בניסיונות להמנע מכפי האפשר מחשיפה למצב זה. קטגוריה זו כוללת בין השאר: חרדה חברתית, חרדה ממפגש מבעלי חיים, חרדת בחינות, חרדת טיסה וחרדת מעליות. 

2. הפרעת חרדה טורדנית-כפייתית (OCD) - חוויה של מחשבות טורדניות חוזרות ונשנות אשר קיומן מעורר באדם חרדה, אשר מלווה, לרוב, בקיומם של 'טקסים' כפייתיים אשר מטרתם לנסות ולהפחית את החרדה. המחשבות הטורדניות עשויות להתמקד בנושאים שונים כגון: חשש מחיידקים ומזיהום, חשש לפגוע באחרים, מחשבות מיניות או אלימות בעלות אופן בוטה או 'אסור'.הטקסים הכפייתיים עשויים להתבטא באופנים כגון: בדיקה חוזרת ונשנית של פעולות (לדוגמא: האם נעלתי את הדלת ? האם סגרתי את הגז ?), חיטוט בעור, סידור חפצים בצורה סימטרית, אגירה כפייתית של חפצים.  

3. הפרעת פאניקה - חוויה חוזרת ונשנית של התקפי אימה (פאניקה) אשר אינם מוגבלים למצב מסוים ולרוב מלווים בחשש שמא ההתקף יוביל לאובדן שליטה, השתגעות או מוות. 

4. הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) - תגובה חרדתית למצב מאיים, קטסטרופאלי וחריג (לדוגמא: מצב מלחמה, אונס, פיגוע טרור) אשר באה לידי ביטוי במישורים הבאים: עיסוק חוזר ובלתי נשלט בתכנים הקשורים לאירוע (מחשבות, חלומות, הבזקי זיכרון) ניסיון להמנע כפי האפשר ממצבים העלולים להזכיר את האירוע (לדוגמא: המנעות מנסיעה באוטובוסים, המנעות מיציאה מהבית בשעות החשיכה, ניתוק רגשי, צמצום הפעילות החברתית) ועוררות מוגברת (לדוגמא: חוויה של דריכות, נטייה לבהלה כתוצאה מקולות רמים, נטייה לעצבנות). 

 

טיפול בהפרעות חרדה: 

​

אנשים רבים חיים עם חרדה שנים רבות מבלי לטפל בה. אצל חלקם, הדבר נובע מתחושה שהטיפול בחרדה עשוי להיות קשה וכואב מן החיים בצל החרדה, אצל אחרים מתוך אמונה כי החרדה כה טבועה באישיותם שלא ניתן לטפלה ("ככה אני, ואין מה לעשות") או מתוך אי-ידיעה שהתחושות המשתקות איתן הם מתמודדים נקראות 'חרדה' ושמדובר בדבר בר-טיפול. 

 

מרבית האנשים מגיעים לטפל בחרדה בשל חווית מצוקה הנלווית הן לתסמיני החרדה כשלעצמם (מחשבות, תחושות גופניות ורגשות) והן לתסמינים משניים הנובעים מהם (לדוגמא: נדודי שינה, המנעות מפעילויות העלולות לכלול את המצב המאיים, קשיי ריכוז). עם זאת, במקרים רבים הסביבה היא זו המעודדת את האדם לפנות לטיפול, וזאת מכיוון שלעתים קרובות אנשים חרדים נוטים לאמץ דפוסי התנהגות נוקשים מתוך שאיפה להפחית את החרדה (לדוגמא: ילד אשר מאמין כי אם אמו לא תקרא לו 10 סיפורים כל יום לפני השינה עלול לקרות לה משהו רע), דבר אשר עלול להוביל למצוקה גם בקרב האנשים הסובבים אותם (במקרה של דוגמא זו: האם).  

 

הגישה הרווחת כיום לטיפול בהפרעות חרדה הנה שילוב בין טיפול פסיכולוגי בגישה קוגניטיבית-התנהגותית או אינטגרטיבית לבין טיפול תרופתי נוגד-חרדה. 

 

 

1  ארגון הבריאות העולמי (1996). הסיווג והאבחון הפסיכיאטרי לפי ארגון הבריאות העולמי (איגוד הפסיכיאטריה בישראלי ומשרד הבריאות (עורכים)): ICD-10. תל אביב: הוצאת דיונון.  

 

2 American Psychiatric Association. (2013). Diagnostic and statistical manual of mental disorders: DSM-5. Washington, D.C: American Psychiatric Association.