מהו טיפול EMDR ?

EMDR הנה גישה לטיפול רגשי ממוקד וקצר-מועד (יחסית). 

בבסיס גישה זו עומדת ההנחה כי המקור למרבית הקשיים הנפשיים (לדוגמא: מצבי חרדה ודיכאון, דפוסי התנהגות מגבילים ולא יעילים, קשיים בויסות הרגשי וכו') הנו זיכרונות של אירועים טראומטיים מהעבר, שלא עובדו באופן יעיל, ולכן נשארו "תקועים" במוחנו בצורתם הגולמית - עם החוויות החושיות, הרגשיות והגופניות שנחוו בעת האירוע. כתוצאה מכך, כל מפגש עם מצבים המזכירים אירועים אלה עלול להוביל לחוויה מחודשת של כל אותן התחושות הזכורים מהאירוע המקורי ובכך לעורר מצוקה רגשית ולהשפיע באופן שלילי על התנהלותנו. 

לדוגמא, אדם שעבר תאונת דרכים במהלכה חווה  תחושות של אימה וחוסר אונים, יחד עם דופק מואץ, סחרחורת ורעידות בגופו. במקרים בהם חוויות אלו אינן מעובדות כראוי הן עלולות להיצרב בזכרונו באופן גולמי ו"חי", מפגש עם מצבים המזכירים את התאונה (לדוגמא: שמיעת סירנה של אמבולנס, נהיגה בכביש עמוס)  עלול לעורר תחושות אלו מחדש ובכך לגרום למצוקה רבה. לכן, סביר שיפתח הימנעות ממצבים הקשורים לתאונה (לדוגמא: ימנע מנהיגה).  

דוגמא נוספת היא לאדם שגדל בבית בו הוריו נהגו למתוח כלפיו ביקורת נוקבת ואף להענישו בכל פעם שהתנהגותו לא עמדה בציפיותיהם. במהלך סיטואציות אלו הוא חש מוצף בתחושות של אשמה, חוסר ערך וכעס, בד בבד עם מחנק בגרון וגל חום שמציף את פניו - תחושות עוצמתיות כל כך שנפשו התקשתה לעבדן. כתוצאה מכך, אותו אדם עשוי לסגל דפוסי התנהגות מרצים וכנועים, מתוך רצון להימנע מחוויה מחודשת של אותן תחושות לא-נעימות אשר נצרבו ונותרו "תקועות" בזכרונו. 

לכן, הטיפול ב-EMDR מתמקד בעיבוד הזיכרונות טראומטיים וע"י כך להפחית את המצוקה שאלו יוצרים בהווה. 

הטכניקה הטיפולית בגישה זו מתבססת על הזזת עיניים בי-לטרלית (מצד לצד), דבר אשר הוכח מחקרית כי מסייע הן בעיבוד של זיכרונות טראומטיים והן ב"הקהייה" של החוויה הרגשית מול זכרונות אלו (כלומר - הפיכת הזיכרונות ליותר נסבלים ופחות מפחידים ומאיימים). 

בשל כך, הטיפול ב-EMDR ייחודי ושונה משמעותית מסוגי טיפול פסיכולוגי אחרים, בהם מוקד הפגישה הטיפולית הוא לרוב שיחה על מצוקות המטופל, דבר הדורש מידה מסוימת של פתיחות ונכונות לתת אמון בגישה זו, אשר לה ביסוס מחקרי רחב היקף.