חרדה חברתית

 

חרדה חברתית מאופיינת בפחד מסיטואציות חברתיות ו/או מביצוע פעילויות בפומבי החושפות את האדם לביקורת או לשיפוט של אחרים. אנשים המתמודדים עם חרדה חברתית נוטים להיות מוטרדים באופן תדיר באשר לאופן בו הם נתפסים ע"י אחרים, תוך חשש רב להביך עצמם ו/או להתנהג באופן שייתפס על ידי אחרים באופן שלילי ומלגלג. 

מדובר במצב שכיח ביותר, כאשר כ-12% מהאוכלוסייה יסבלו מחרדה חברתית במהלך חייהם 1.   

​

חרדה זו מתבטאת לרוב בשילוב בין סממנים גופניים (כגון: תחושה של "פרפרים בבטן", הזעה מוגברת, בחילה, רעד בגוף, רעד בקול ותחושת גמגום) לבין עליה חדה במודעות העצמית המלווה במחשבות טורדניות (כגון: "בטח שמים לב שאני מזיע", "עוד שניה מגיע התור שלי לדבר, בטח שוב יתבלבלו לי המילים", "איך אני תמיד חייב לעשות מעצמי צחוק") ובין חוויה רגשית עזה של פחד ודאגה.

בניסיון להימנע מתחושות לא-נעימות אלו אנשים עם חרדה חברתית נוטים להיות נסוגים, זהירים ומאופקים מאוד כאשר אינם נמצאים בסביבה חברתית שהיא "בטוחה" מבחינתם (לדוגמא:  לצד חברים קרובים או בני המשפחה הקרובה) ולעתים קרובות גם להימנע מלכתחילה מהגעה למצבים בהם סיכוי קל שבקלים שחרדה זו תתעורר בהם (לדוגמא: הימנעות מהגעה לאירועים חברתיים, הימנעות מהגעה לשיעורים/סדנאות הדורשים השתתפות פעילה ודיבור מול הכיתה).  

דבר זה עלול להוביל לפגיעה משמעותית ביכולת ליצור קשרים חברתיים חדשים וכן, לפגיעה בתחומי חיים נוספים (לדוגמא: קושי לדבר מול קהל, קושי להתבטא מול דמוית סמכות, קשיים באינטימיות ובזוגיות וכו') באופן העשוי להגביל מאוד את האדם ובכך לעורר מצוקה רבה. 

אנשים רבים המתמודדים עם חרדה חברתית מדווחים על חוויות של בדידות, תסכול ודכדוך הנובעות מתחושה שהנטייה להימנע ממצבים רבים מקשה עליהם לממש ולבטא עצמם כפי שהיו רוצים- הן בתחום החברתי והן בשאר תחומי החיים. 

 

טיפול בחרדה חברתית יתמקד לרוב בהפחתה הדרגתית של ההימנעויות לצד עבודה על דפוסי החשיבה והרגש וכן התנסויות עבר שליליות העומדים בבסיס החרדה.  

​

 1 American Psychiatric Association. (2013). Diagnostic and statistical manual of mental disorders: DSM-5. Washington, D.C: American Psychiatric Association.