מהו התקף חרדה (פאניקה) ?

 

התקף פאניקה הינו מצב בו האדם חווה תחושה פתאומית ועוצמתיות של פחד, אימה ודאגה אך ללא נוכחות סימנים לסכנה ממשית (לדוגמא: כאשר הוא הולך ברחוב, בניגוד למצב שבו מתנפל עליו אדם עם סכין). התקפים אלו נמשכים לרוב סביב 10-20 דקות, אך הדבר משתנה מאדם לאדם ובין סיטואציות שונות.

בעת התקף חרדה נפוצות התחושות הבאות:

  1. הזעה מוגברת.

  2. רעד בגוף.

  3. דופק מואץ וכאבים בחזה.

  4. תחושות של חנק ושל קוצר נשימה.

  5. בחילה ותחושת אי נוחות בבטן.

  6. חוויה של הסיטואציה כלא מציאותית ו/או חוויה של ניתוק מהגוף.

  7. פחד לאבד שליטה ו/או להשתגע.

  8. פחד למות.

  9. תחושת נימול בגוף.

  10. גלי חום וקור.

במהלך התקפי חרדה, ובייחוד כאשר מדובר בהתקף חרדה ראשון, התחושה הרווחת אי של אובדן שליטה - על הגוף, על המחשבות, על הרגשות ועל ההתנהגות. לכן, רבים מהאנשים שחווים התקף חרדה ראשון נוטים לחשוב שמדובר בהתקף לב/שבץ או ב"התקף שיגעון" וכתוצאה מכך - פונים לחדר מיון או למיון פסיכיאטרי. התקפי חרדה עשויים להופיע הן כתופעה מבודדת וחד-פעמית (לדוגמא: בתגובה ללחץ חריף ונקודתי) והן כסימפטום של הפרעות נפשיות שונות, ביניהן - הפרעת פאניקה. 

הפרעת פאניקה:

הפרעת פאניקה הנה סוג של הפרעת חרדה בה האדם חווה התקפי חרדה (פאניקה) באופן חוזר ובלתי צפוי, ומפתח פחד מפני האפשרות להתרחשות של התקפי פאניקה נוספים. פחד זה מוביל לשינויים בהתנהגות, בדגש על נקיטת צעדים שמטרתם הימנעות ממצבים ומפעולות העשויים לעורר התקף.

התקפי פאניקה יכולים להופיע מסיבות רבות ובמסגרת הפרעות נפשיות רבות ומגוונות (לדוגמא: הפרעה פוסט טראומטית, חרדה חברתית, OCD) אולם רק כאשר החרדה מפני התקפים נוספים וניסיון להימנע מהם תופסים מקום מרכזי בחוויתו של האדם, ניתן לומר כי מדובר בהפרעת פאניקה.

מדובר בהפרעה אשר לרוב מלווה במצוקה רבה, שכן במהרה היא מובילה לפיתוח דפוסי הימנעות נרחבים (בעיקר ממקומות ומצבים בהם התחושה היא שלא ניתן יהיה להימלט ו/או לזכות בעזרה ותמיכה במקרה של התקף) ופיתוח תלות באנשים ובמקומות המשרים תחושת ביטחון (לדוגמא: צורך בנוכחות פיזית של הורה וקושי להתרחק מהבית). 

במצבים קיצוניים, ישנה המנעות כמעט מוחלטת מכל מקום ו/או מצב שאינו נחווה כ"בטוח", מצב המכונה אגורופוביה. 

הטיפול בהפרעת פאניקה כולל לרוב שילוב של טכניקות טיפוליות שונות, ביניהן: הקנייה של כלים להרפייה ולויסות רגשי, חשיפה הדרגתית ומבוקרת למצבים מעוררי החרדה, עבודה על הטיות החשיבה והקשב המשמרים את ההפרעה ולעתים קרובות גם מרכיבים של טיפול דינאמי. 

כמו כן, ישנן עדויות מחקריות רבות ליעילותה של גישת EMDR בטיפול בהפרעת פאניקה.